מהם השיקולים של בית המשפט בבואו להרשיע ולהעניש קטין?
כשמדובר בעבריינים בגירים שהורשעו בבית המשפט הכלל הוא שבית המשפט לא יימנע מהרשעת הנאשם הבגיר אם הוכח כי אכן ביצע את העבירה שבגינה הורשע אולם שמדובר בקטין שנקבע כי ביצע עבירה, מוסמך בית-המשפט לנוער לבחור אחת מבין שלוש דרכי פעולה אפשריות:
- להרשיע את הקטין ולגזור את עונשו.
- לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המנויים בסעיף 26 לחוק הנוער, וזאת בלא הרשעה
- לפטור את הקטין בלא צו, כלומר, ללא הרשעה וללא הטלת אמצעים או דרכי טיפול.
בית-המשפט לנוער מוסמך, אפוא, להרשיע קטין שביצע עבירה או להימנע מהרשעתו.
כיצד יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו האם להרשיע או להמנע מהרשעת קטין?
כאשר מדובר בקטין, המשקל שיש ליתן לאינטרסים הרלוונטיים לשאלה האם להרשיעו או שמא להימנע מהרשעתו והאיזון הפנימי ביניהם, שונים מהשיקולים ביחס לנאשם בגיר.
פסיקת בית המשפט העליון לגבי קטין היא שיינתן משקל-יתר לנסיבותיו האישיות, גילו והנזק הצפוי לו במקרה ויורשע, כמו כן ילקחו בחשבון אפשרויות הטיפול בו וסיכויי שיקומו.
נסיבותיו האישיות של הקטין יקבלו משנה-תוקף במסגרת הפעלת שיקול-הדעת בשאלת הרשעתו, נוכח האינטרס של הפרט שהוא גם האינטרס של הכלל, לסייע לקטין לחזור לתפקוד נורמטיבי בחברה בעודו בתחילת דרכו בחיים.
יחד עם זאת, בית-משפט העליון פסק כי גם בעניינם של קטינים, אין לקבוע שנקודת המוצא חייבת להיות טיפול ללא הרשעה ולצד שיקולי הטיפול והשיקום של הקטין ונסיבותיו האישיות, צריך בית-המשפט להוסיף ולשקול את טיב העבירה וחומרתה, נסיבות ביצוע העבירה, וכן את צרכי ההתרעה, המניעה, הגמול וההגנה על הציבור כשקיימת בחירה בין השיקום לבין ההרתעה יש לבדוק כמה שניתן את האפשרות לשקם את הקטין העבריין, אך לא יתכן שיתעלמו משיקולי ענישה אחרים ובהם ההרתעה שנלמדים בין היתר מתוך חומרת העבירה.
לקריאה נוספת בנושא: אי הרשעה
האם גילו של הנאשם הקטין משפיע על הענישה בבית המשפט?
כשנבחנת השאלה האם להרשיע קטין שביצע עבירה או שיש מקום להימנע מהרשעתו, על בית-המשפט לנוער לשקול את מכלול האינטרסים והשיקולים הרלוונטיים לעניין ולאזן ביניהם כראוי.
נכון שתמיד ינתן משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות של הקטין ולאפשרויות שיקומו ביחס לנאשם בגיר אבל לא מדובר בשיקול בלעדי או מכריע. כבר נקבע כי “קטינות אינה יוצרת חסינות, ולעיתים שיקולים של התרעה, מניעה וגמול עולים במשקלם על השיקול השיקומי” ולכן במקרים מסוימים, עשוי לגבור אינטרס הציבור המבקש למצות את הדין על דרך הרשעה, גם כאשר מדובר בקטין.
האם כשמדובר בעבירות מין בין קטינים באותו הגיל יש אחריות פלילית?
חוק העונשין קובע סייג לאחריות פלילית ולפיו בעבירות מין כשהבדל הגילים בין הקטינים אינו עולה על שלוש שנים הרי שלא תהיה לקטין אחריות פלילית אולם הגנה זו תופעל רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
- הקטין הסכים למעשה.
- המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים.
- החשוד/הנאשם לא ניצל את מעמדו.
לקריאה נוספת בנושא: התיישנות בעבירות מין
מהם “יחסי רעות רגילים” לעניין עבירות מין בין קטינים?
יחסי רעות רגילים הם יחסים שנוצרים במסגרת חברתית רגילה שבה יש קירבה, ידידות ואמון בין שני אנשים או יותר. זה כולל מצבים בהם המגע הפיזי או הקרבה אינם נעשים מתוך כוונת זדון, פגיעה או ניצול של אחד הצדדים. יחסי רעות רגילים יכולים להתקיים בין חברים, בני משפחה או מכרים שנמצאים באותה סביבה חברתית, ואינם כוללים הבדלים משמעותיים במעמד, גיל או כוח בין הצדדים.
כשמדובר בעבירות מין בין קטינים הנקודה המרכזית היא שהמעשה נעשה בהסכמה מלאה של כל הצדדים המעורבים, ללא ניצול או הפעלת לחץ מצד אחד מהם והמלצתנו היא להתייעץ בכל אירוע מסוג זה עם עורך דין פלילי שמכיר את החוק והפסיקה ויוכל לנתח באופן מעמיק את נסיבות האירוע ולייעץ כיצד לנהוג כדי להמנע מענישה ואחריות פלילית.
