מהי תלונת שווא על אלימות במשפחה?
תלונת שווא על אלימות במשפחה מוגדרת בחוק העונשין תשל”ז-1977 כדיווח כוזב למשטרה או לרשויות על אירוע שלא התרחש במציאות. סעיף 243 לחוק העונשין מגדיר את העבירה כ”מסירת ידיעה כוזבת” וקובע כי המוסר ביודעין ידיעה כוזבת למשטרה במטרה להביא לפתיחת חקירה או להקצאת משאבי חקירה שלא לצורך, דינו מאסר של עד שלוש שנים. בהקשר של אלימות במשפחה, תלונת שווא מתייחסת למצב בו אדם מאשים את בן משפחתו באלימות פיזית, מילולית או נפשית שלא התרחשה כלל, או מתאר אירועים באופן מעוות ומוגזם במטרה להשיג יתרון כלשהו. החוק מבחין בין טעות בתום לב או פרשנות שגויה של אירועים, לבין תלונת שווא מכוונת שנועדה להזיק לנאשם או להשיג טובות הנאה שונות.
המניעים להגשת תלונות שווא
- מניעים רגשיים: נקמה על רקע בגידה או פרידה, רצון לפגוע בבן/בת הזוג, קנאה או תסכול ממערכת היחסים
- מניעים כלכליים: השגת יתרון במשא ומתן על הסדרי רכוש, קבלת החזקה בלעדית בדירת המגורים, השגת דמי מזונות גבוהים יותר
- מניעים בהליכי גירושין: השגת יתרון במאבק על משמורת הילדים, הרחקת בן הזוג מהבית, האצת הליכי הגירושין
- מניעים פסיכולוגיים: הפרעות נפשיות, תחושת נטישה, רצון בתשומת לב או אהדה מהסביבה
- מניעים משפטיים: יצירת עילה לקבלת סעד משפטי, השגת צו הגנה או הרחקה, השפעה על הליכים משפטיים מקבילים
ההשלכות המיידיות של תלונת שווא באלימות במשפחה על הנאשם
הגשת תלונת שווא בגין אלימות במשפחה מובילה להשלכות מיידיות וחמורות על חייו של הנאשם. באופן מיידי, המשטרה מחויבת לעצור את החשוד ולהרחיקו מביתו לתקופה ממושכת, גם ללא ראיות מוצקות. הרחקה זו כוללת איסור על יצירת קשר עם בני המשפחה ומניעת גישה לרכוש המשותף. בנוסף, הנאשם עלול לאבד את מקום עבודתו בשל העדרות כפויה או פגיעה במוניטין, וחשבונות הבנק המשותפים עשויים להיחסם. ההליך המשפטי עצמו כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות, כולל שכר טרחת עורך דין והפסד ימי עבודה. הפגיעה החברתית והתדמיתית עלולה להיות בלתי הפיכה, גם אם התלונה תתברר בסופו של דבר כשקרית, שכן הסטיגמה החברתית של אלימות במשפחה נותרת זמן רב לאחר סיום ההליך המשפטי.
הליך ביטול תלונת שווא: שלב אחר שלב
- איסוף ראיות ראשוני: תיעוד מלא של כל המסמכים, התכתובות והראיות שיכולים להוכיח את חפות הנאשם והכנת תיק מסודר.
- פנייה לעורך דין מומחה: התייעצות עם עורך דין המתמחה באלימות במשפחה לבחינת המקרה וגיבוש אסטרטגיה משפטית.
- הגשת בקשה לביטול צו ההרחקה: במידה והוצא צו הרחקה, יש להגיש בקשה דחופה לביטולו תוך הצגת ראיות התומכות בחפות.
- פנייה למשטרה: הגשת תלונה נגדית במשטרה על מסירת תלונת שווא, תוך הצגת הראיות המפריכות את התלונה המקורית.
- פנייה לפרקליטות: העברת כל החומר הרלוונטי לפרקליטות בבקשה לסגור את התיק מחוסר אשמה.
- דיון בבית המשפט: במידת הצורך, ייצוג בדיון משפטי להוכחת חפות הנאשם וביטול התלונה.
- קבלת החלטה: המתנה להחלטת הרשויות בנוגע לסגירת התיק וביטול התלונה.
- הגשת בקשה למחיקת רישום: לאחר ביטול התלונה, הגשת בקשה למחיקת הרישום המשטרתי.
ראיות נדרשות לביטול תלונת שווא
ביטול תלונת שווא בגין אלימות במשפחה מחייב הצגת ראיות משמעותיות המוכיחות את חפות הנאשם וחושפות את כוונת המתלונן. הראיות המשמעותיות ביותר כוללות תיעוד של תקשורת בין הצדדים כגון הודעות טקסט, דואר אלקטרוני או הקלטות שיחה המעידות על מניע זדוני או על היעדר אלימות. חשובים במיוחד תיעוד וידאו ממצלמות אבטחה או עדויות של צדדים שלישיים שיכולים להעיד על התנהגות הצדדים בזמן אמת. כמו כן, רישומים רפואיים או היעדרם יכולים לשמש כראיה משמעותית, במיוחד כאשר המתלונן טוען לפגיעה פיזית. מסמכים המעידים על סכסוך כספי או משפטי בין הצדדים עשויים לחזק את הטענה כי התלונה הוגשה ממניעים זרים. ראיות אלו, כאשר הן מוצגות באופן מקצועי ומאורגן, מגדילות משמעותית את הסיכוי לביטול התלונה ולהוכחת חפות הנאשם.
תביעה אזרחית בגין תלונת שווא ואיך נקבעים הפיצויים?
הגשת תלונת שווא על אלימות במשפחה מקנה לנפגע זכות להגיש תביעה אזרחית נגד המתלונן. במסגרת תביעה זו, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים ישירים כמו הוצאות משפטיות, אובדן ימי עבודה והכנסה, וכן נזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין, עוגמת נפש וסבל נפשי. גובה הפיצויים נקבע בהתאם לחומרת הנזק שנגרם, כאשר בתי המשפט מתחשבים במכלול הנסיבות, משך ההליכים המשפטיים, והשלכות התלונה על חיי הנפגע. תנאי מהותי להגשת תביעה אזרחית הוא הוכחת זדון או רשלנות חמורה מצד המתלונן בהגשת התלונה, וכן קיומו של קשר סיבתי בין התלונה לנזקים שנגרמו. חשוב לציין כי התביעה האזרחית יכולה להתנהל במקביל להליך הפלילי או לאחריו, ואינה תלויה בהכרח בתוצאות ההליך הפלילי.
מגבלות על הגשת תביעה נגדית
החוק מציב מספר מגבלות משמעותיות על האפשרות להגיש תביעה נגדית במקרה של תלונת שווא בגין אלימות במשפחה. ראשית, לא ניתן להגיש תביעה כאשר המתלונן פעל בתום לב והאמין באמת ובתמים כי התרחשה אלימות, גם אם בדיעבד התברר שטעה. שנית, במקרים בהם המתלונן סובל מבעיות נפשיות מתועדות או הפרעות שיכולות להשפיע על תפיסת המציאות שלו, יהיה קשה מאוד להוכיח כוונת זדון. בנוסף, כאשר התלונה הוגשה בעקבות ייעוץ או המלצה של גורם מקצועי כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג, עשויה לעמוד למתלונן הגנה מפני תביעה נגדית. המערכת המשפטית מעדיפה להגן על זכותם של נפגעי אלימות להתלונן, גם במחיר של הגשת תלונות שווא לעיתים.
הענישה הפלילית על הגשת תלונת שווא
החוק הישראלי מתייחס בחומרה רבה להגשת תלונות שווא על אלימות במשפחה. העונש המרבי הקבוע בחוק על מסירת ידיעה כוזבת למשטרה עומד על שלוש שנות מאסר. במקרים חמורים במיוחד, כאשר תלונת השווא לוותה בעדות שקר בבית המשפט, העונש יכול להגיע עד לשבע שנות מאסר. בתי המשפט מדגישים כי הגשת תלונת שווא מהווה ניצול לרעה של המערכת המשפטית ופגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בפועל, במקרים רבים מוטלים עונשים מקלים יותר הכוללים קנסות כספיים, עבודות שירות או מאסר על תנאי, כאשר חומרת העונש נקבעת בהתאם לנסיבות המקרה, מידת הנזק שנגרם לנאשם והיסטוריה פלילית קודמת של המתלונן.
חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי בביטול תלונת שווא
התמודדות עם תלונת שווא בגין אלימות במשפחה מחייבת ייצוג משפטי מקצועי ומנוסה. עורך דין המתמחה בתחום יכול לנהל אסטרטגיה משפטית מקיפה, החל משלב החקירה המשטרתית ועד לביטול התלונה בבית המשפט. הייצוג המשפטי המקצועי חיוני במיוחד לאור ההשלכות החמורות של תלונות שווא, הכוללות מעצר, הרחקה מהבית ופגיעה במוניטין. עורך הדין יכול לסייע באיסוף ראיות מפריכות, הכנת קו הגנה מתאים, ייצוג בדיונים המשפטיים והגשת בקשות לביטול צווי הרחקה. כמו כן, במקרים המתאימים, עורך הדין יכול להוביל מהלך של הגשת תביעה אזרחית לפיצויים בגין נזקי התלונה.
לסיכום
תלונות שווא על אלימות במשפחה הן תופעה חברתית ומשפטית מורכבת הדורשת התייחסות מקצועית ורצינית. כפי שראינו, ההשלכות של תלונות אלו חמורות ומשפיעות על כל תחומי החיים של הנאשם – החל ממעצר והרחקה מהבית, דרך פגיעה במוניטין ובתעסוקה, ועד לנזקים נפשיים ומשפחתיים ארוכי טווח. חשוב להדגיש כי החוק הישראלי מספק כלים משפטיים להתמודדות עם תלונות שווא, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. עם זאת, הצלחת ההליך המשפטי תלויה בראש ובראשונה באיסוף ראיות מוצקות ובייצוג משפטי מקצועי. אדם המוצא עצמו נפגע מתלונת שווא חייב לפעול במהירות ובנחישות, תוך שימוש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו, על מנת להגן על זכויותיו ולמנוע את הנזקים המתמשכים שעלולים להיגרם לו ולמשפחתו.
אם נגדכם או נגד מישהו שאתם מכירים הוגשה תלונת שווא על אלימות במשפחה, אנחנו במשרד עו”ד רוטנברג כאן כדי להעניק לכם את הייצוג המשפטי המקצועי ביותר. פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי בתהליך המשפטי, ונפעל יחד כדי להחזיר את השם הטוב שלכם ולהבטיח את זכויותיכם: 050-6942192
