מהו מכתב יידוע לחשוד?
חוק סדר הדין הפלילי קובע בסעיף 60 א כי בתום חקירה ומשרשויות התביעה החליטו להעמיד חשוד לדין פלילי בעבירות מסוג פשע, בטרם יוגש כתב האישום ישלח מכתב יידוע לחשוד ובו תנתן לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו מדוע לא יוגש כנגדו כתב אישום פלילי.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן בתוכו את מוסד “השימוע” כשתכליתו של השימוע נועד לאפשר לנחקר להציג את טענותיו בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינו ובטרם הגשת כתב-אישום נגדו.
בית המשפט העליון קבע כי במסגרת השימוע “שוטח הנחקר את טענותיו במלואן, ועל הגורם המחליט לשקול את דבריו בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע, ככל שיש בדברים ממש…” כך שמטבעו של מכתב יידוע לחשוד עולה כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי במקרים מתאימים לשנות מעמדתו כפי שהובעה בטיוטת כתב-האישום.
מה מטרתו של מכתב יידוע לחשוד?
כפי שנדרש בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי התשמ”ד-1984 מכתב יידוע לחשוד נועד לאפשר לנחקר בעבירה מסוג פשע קיום “שימוע” שמאפשר לחשוד להעלות טענות לפני רשויות התביעה המוסמכות בטרם אלו יחליטו האם יש מקום להעמידו לדין פלילי ולהגיש כנגדו כתב אישום.
בעצם שליחת מכתב יידוע לחשוד מייעלת את מלאכת התביעה ובאותה היד שומרת על זכויות החשודים בפלילים שכן אם החשוד יצליח לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין פלילי הרי שתיחסך ממנו הפגיעה הקשה בעצם קיום אישום והליך פלילי בעבירה חמורה ובנוסף ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של ההליך הפלילי ובנוסף העלאת הטענות של החשוד יכולות למקד את המחלוקת בין הנאשם לתביעה ובכך להביא לניהול יעיל יותר של ההליך וכמו כן יש במוסד השימוע התדברות בין הצדדים שיכולה להוביל בסופו של הליך לגיבוש עסקת טיעון בין הצדדים.
מהו תוכן מכתב יידוע לחשוד?
רשות התביעה המוסמכת שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך כשבהודעה יציינו את התיקים שבהם נחקר החשוד והוא יתבקש לפנות לרשות ולהציג טיעונים בבקשה מנומקת מדוע אין להאשים אותו במשפט פלילי ויש להמנע מהגשת כתב אישום כנגדו וזאת בתוך 30 ימים מעת קבלת ההודעה.
מה קורה אם לא נשלח מכתב יידוע לחשוד?
למוסד השימוע יש יתרונות רבים אולם מצד שני השימוע יכול להוביל לסרבול של ההליך הפלילי ולעכב את פתיחת ההליך ולכן כדי להמנע מפגיעה בהליך יש לקיים את השימוע מראש.
בעבר היה נהוג לאפשר רק לחלק מהחשודים לטעון טענות בטרם העמדתם לדין וחוסר האחידות והשוויון עורר ביקורת רבה שהובילה לחקיקתו של סעיף 60א כדי ליצור הסדר אחיד בנוגע למתן זכות טיעון לחשודים בפלילים טרם הגשת כתבי אישום נגדם.
כשתובע מחליט להגיש כתב אישום ללא שימוע ושליחת מכתב יידוע לחשוד הרי שמדובר בהחלטה מנהלית שנפל בה פגם אולם התוצאה להחלטת התובע אינה חד משמעית והיא תלויה בנסיבות המשפטיות של התיק והרקע להחלטה כשלמרות שמדובר בהחלטה מנהלית הרי שניתן להחיל את עקרון הבטלות היחסית על החלטה בתחום הפלילי, במילים אחרות, הרי שנחקר שלא נערך לו שימוע יעלה טענה שאילו היה נערך השימוע הרי שטענותיו המשפטיות הנוגעות לחקירה, השלמות חקירה, מחדלי חקירה וטענות נוספות היו מובילות לביטול האישום ובית המשפט יבחן האם הפגם שנפל בהחלטת התובע שלא לקיים שימוע היה משמעותי עד כדי כך שאילו היו נבחנות טענות החשוד בזמן אמת הרי שלא היה מוגש כנגדו כתב אישום ובמידה והתשובה לכך חיובית הרי שבית המשפט יכול להורות על ביטול כתב האישום שכן הפגם בהחלטה שלא לקיים שימוע מצדיק את ביטול האישום והחזרת התיק לבחינה מחדש.
מה קורה אחרי שמקבלים מכתב יידוע לחשוד?
מרגע שנתקבל מכתב יידוע לחשוד ומתחיל מירוץ זמנים להשיב למכתב אנו סבורים שאין אפשרות אחרת אלא להתייעץ באופן מיידי עם עורך דין פלילי שמתמחה בתחום זה שכן בשיחת הייעוץ עם עורך הדין הפלילי יש אפשרות לניתוח משפטי מקיף של האירועים נשוא החקירה תוך בדיקת הטענות לפגמים שנפלו בחקירה והצורך להעלותם בפני הרשות המוסמכת.
התעלמות ממכתב יידוע לחשוד עלולה להוביל להגשת כתב אישום ולייצר נזק בלתי הפיך לחשוד ולכן אנו ממליצים להביא את המכתב למשרדנו ולפעול תחת הנחיות מקצועיות ממי שמתמחה בתחום המשפט הפלילי.
אנו מייצגים חשודים ונאשמים במשך 25 שנים והצלחנו לבטל הליכים פליליים וכתבי אישום כנגד נחקרים וחשודים תוך שאנו שמים דגש על ייצוג הוגן וברמה המקצועית הגבוהה ביותר.